נחשו מה יותר מאכזב מכישלון בראיון עבודה…
כישלון בראיון עבודה בתוך מקום העבודה שלכם, כן, כן.
זה קרה לי לא פעם ולא פעמיים במהלך הקריירה שלי כיועצת תעסוקתית – המפגש עם לקוחות שהגיעו אליי כשעל פניהם מרוח העלבון הצורב.
הם היו בטוחים שזה בכיס שלהם, התפקיד הנחשק שהתפנה במקום העבודה, הקידום שחלמו עליו, זה שיעלה את שכרם, מעמדם ומימושם העצמי. ואז הם נכשלו בראיון.
מי בכלל חשב להתכונן לראיון פנימי בתוך מקום העבודה, כשכולם כולל המראיין יודעים כמה אתה שווה.
זה קרה גם לה. היא נכנסה לחדרי, קלילה ופתוחה, לבושה במכנסי ספורט ונעלי ספורט. כבר במבט ראשון זיהיתי מאחורי הקלילות את הכעס והאכזבה. "תראי," היא אמרה לי, "זה לא שאני כועסת, אני פשוט קצת מאוכזבת. הייתי בטוחה שהתפקיד הזה שלי, אני עובדת שם כל כך הרבה זמן, התפקיד תפור עליי, אני לא מבינה אותם, באמת." ואז היא תיארה בפניי איך המראיינת, המנהלת שלה, שמכירה אותה כל כך טוב, צלבה אותה בראיון. היא לא עברה את הריאיון. מבין שלושה מועמדים נוספים שהתמודדו על התפקיד זכתה המקבילה שלה "שהיא הרבה פחות מתאימה ממני, תאמיני לי", סיכמה בזעם.
לשאלתי על מה ולמה הגיעה אליי, ענתה שזהו, היא החליטה לעזוב את מקום עבודתה בגלל שהפסידה את התפקיד, היא תודיע להם בעוד חודשיים. בינתיים היא מחפשת עבודה חדשה בתפקיד דומה לזה שהפסידה, והיא רוצה שאכין אותה לראיון עבודה. הפעם היא רוצה ללכת על בטוח.
הכנתי אותה לראיון עבודה אבל גם לשיחה עם המנהלת שלה. "תנסי," אמרתי לה, "מה יש לך להפסיד? את ה"לא" כבר קיבלת." בתגובה היא עיקמה לי את הפרצוף בקטע של "אין סיכוי, ירד לי מהם כבר".
עאלק לא כועסת.
אחרי שבוע שלחה לי הודעה בווצאפ: ממליצה לכל העולם – תתכוננו לראיון עבודה גם בתוך מקום העבודה שלכם, הייתה שיחה מעולה עם המנהלת שלי "היא חשבה עלי היית מאמינה, היא תופרת לי תפקיד" המשחק פתוח והכל אפשרי. תודה, תודה.
שחקו שח מט ועשו את המט.
אחלה המלצה.
