מיתוג עצמי ברשת,
או למה התקשרתי השבוע לארבעה לקוחות שלי וכעסתי עליהם:
מודה, אני לא מהטיפוסים הכועסים, בטח ובטח לא על הלקוחות (המדהימים!) שלי,
אבל השבוע חרגתי ממנהגי. למה? אני אסביר
אנחנו עוברים תקופה לא פשוטה. כולנו.
הקורונה הזאת שיבשה לכולנו את החיים, עירערה לנו את הבטוח, את הוודאי, טרפה לנו את כל הקלפים.
תוסיפו לכל זה חודשיים של סגר בבית, ילדים שהוציאו (את רובינו) מהדעת, חום בחוץ שלא מבייש את מדבר סהרה ומיליון מובטלים במשק, ותבינו באיזה סיר לחץ רובנו נמצאים.
אבל, וזה אבל מאד גדול:
אסור (בתכלית האיסור!!!) להוציא קיטור, מרמור, תסכול ושאר ירקות בפוסטים שקשורים לעולם העבודה באף אחת מרשתות המדיה החברתית.
במילים אחרות – אל תהיו נאחסיולוגים (שזה בעצם הכל רע, הכל שחור, אלה שמתלוננים על הכל),
ולמה? פשוט מאוד –
כי צדים אתכם.
ברגע שאתם מנסים להתקבל למשרה מסויימת מנהלות הגיוס עושות עליכם תחקיר מעמיק, בודקות כל מה שרק אפשר מאחורי הקלעים- פייסבוק, לינקדאין ואפילו אינסטגרם.
עכשיו תבינו כמה תגובה של "כל מנהלות הגיוס" … /" כל החברות בשוק" … הורסות לכם!
מנהלות הגיוס הן בדיוק כמוני וכמוך ואף אחד מאיתנו לא אוהב אנשים ממורמרים ומתוסכלים שיביאו איתם אנרגיה רעה למקום העבודה.
ורק לחידוד –
תגובה מוסברת היטב, מפורטת וכזו שלא מכלילה זה לגמרי בסדר, מותר ואף רצוי להביע דעה.
אז כן, השבוע התקשרתי לכעוס על ארבעה לקוחות שלי.
הם הגיבו לא לעניין על פוסט, וברגע שהסברתי להם הם הבינו את הטעות שעשו ומחקו מיד את התגובה.
אז העצה שלי לפעם הבאה לפני שאתם מגיבים לפוסט-
תנשמו עמוק, נסחו היטב את הטיעון שלכם ורק אז תלחצו על "הגב",
ותזכרו – נאחסיולוגים נשארים בחוץ!
בהצלחה 😊
